''מקווה שנהיה קבוצה לוחמת שעושה חיים קשים לכולם''

שנתיים מעניינות מאוד ולא שגרתיות במיוחד עברו על אורי קוקיה. בקיץ 2014 הוא תלה את הנעליים והחל בקריירה חדשה על הקווים, כעוזר מאמן שני בהפועל ירושלים. אחרי הזכייה באליפות הראשונה בתולדות האדומים, דיגדג לו לחזור ובגיל 34, אחרי שנה בחוץ, שב לפרקט במדי הפועל ר"ג/גבעתיים מהלאומית. הקאמבק הוכתר כהצלחה, קבוצות בליגת ווינר סל החלו לחזר אחריו ואת העונה הוא סיים בעירוני נהריה שסיימה את הליגה במקום הרביעי.

הגבוה הוותיק, שעבר כבר כמעט הכל בכדורסל הישראלי, היה הקיץ לשחקן הרכש הראשון של מכבי קריית גת. אחרי שזכה בגביע המדינה עם הפועל חולון, נאבק בצמרת כמעט בכל קבוצה בה שיחק וגם עלה מהליגה הלאומית עם מכבי חיפה, מגיע סנטר הנבחרת לשעבר לקבוצה חדשה שרוצה לתקוע יתד בליגת ווינר סל לשנים ארוכות וגם נבנית בהתאם.

"ההחלטה לחתום בקריית גת הייתה קלה", הוא מספר בראיון לאתר המנהלת, "נפגשתי עם נתי כהן, התרשמתי ממה שהיה לו להגיד ומהתוכניות שהוא וראשי המועדון בנו וחתמתי. אני רואה פוטנציאל גדול לקבוצה הזו ואני מקווה שנשיג את המטרות שלנו. בכמה ימים שאנחנו מתאמנים אפשר להתרשם שזה מקום מאוד נחמד ומסודר, עם אנשים אכפתיים שדואגים לשחקנים ועושים הרבה מאמצים שהקבוצה תצליח".

קוקיה. "התרשמתי מהתוכניות של נתי כהן וההנהלה" (צילום: לילך וייס)

אתה מגיע על תקן "המבוגר האחראי", השחקן הכי ותיק בסגל. לפני שנה זה היה מאיר טפירו...

"לנעליים של מאיר קשה להיכנס, את זה יגיד לך כל שחקן בליגה. אין ספק שמאיר עזר לקריית גת מאוד בשנה שעברה והוכיח שוב שהוא נכס לכל קבוצה. אני אנסה לעזור בדברים שלי ולהשתמש בניסיון ובידע שצברתי כדי לעזור לקבוצה. בינתיים נראה שהכיוון הוא טוב וחיובי ואני בהחלט אופטימי לקראת העונה הקרובה".

רק מתן נאור ואפיק ניסים מבוגרים ממך מבין כל שחקני הליגה. אתה כבר מרגיש קצת כמו "זקן השבט"?

"האמת שאני תמיד צוחק על זה עם המאמנים, אבל לא באמת מייחס לזה חשיבות. מבחינתי כל כדורסלן על הפרקט הוא 'אייג'לס', אדם ללא גיל. ברגע שמתחילים לשחק, אין לתאריך לידה שום משמעות. כולם מכירים את כולם בליגה, אף אחד לא עושה מזה עניין. אני בכל אופן לא מרגיש אחרת. אני אמנם מודע לגיל ויודע שלא נשארו לי עוד 15 שנה לשחק, אבל אני מרגיש מצוין מבחינה פיזית".

כמה קשה היה לחזור אחרי שנה בחוץ? שמרת על כושר בעונה בה שימשת כעוזר מאמן?

"לא הזנחתי את הכושר הגופני מצד אחד, אבל גם לא שיחקתי כדורסל מצד שני ובטח לא 5 על 5. הורדתי חלודה באימונים ובטרום העונה עם הפועל ר"ג/גבעתיים, אלו היו חודשיים של הסתגלות מחדש. יש דברים שפשוט נשארים איתך, הרגשתי טוב יותר ממשחק למשחק ובסך הכל בתחילת העונה כבר הרגשתי כמו לפני כל עונה אחרת".

באיזה שלב של העונה כבר ידעת שאתה רוצה לחזור?

"איפשהו באמצע העונה. אחרי שפרשתי הייתה לי הזדמנות לנקות קצת את הראש ולהנות מהזווית האחרת והחדשה, בלי השעבוד היומיומי שהורגלתי אליו כשחקן. מאוד נהניתי מהשנה הזו כעוזר מאמן, היא הייתה מאתגרת מאוד, אבל איפשהו באימונים ובמשחקים התחלתי להרגיש שזה מאוד חסר לי ואני רוצה עוד קצת לשחק, לא רק לעמוד מאחורי הקווים".

התקופה שלך בהפועל ר"ג/גבעתיים הייתה קצרה, אבל מאוד אינטנסיבית, עם ניצחון בדרבי ומסע מרשים בגביע המדינה. איך הייתה החוויה לעשות את הקאמבק שם?

"מאוד נהניתי מהתקופה שלי שם. מדובר במקום ובמועדון מאוד מיוחד. היה כיף גדול לראות אנשים עושים הכל מהתנדבות ועם תשוקה כל כך גדולה. יש שם בסיס נהדר, זו הקבוצה שמביאה הכי הרבה אוהדים למשחקי חוץ בליגה הלאומית, ומקום שעוד הייתי שמח לחזור ולשחק בו. אני מקווה שעם הזמן, אולי עוד שנה-שנתיים הם יעלו גם לליגת העל".

לא מעט קבוצות רדפו אחריך באמצע העונה ובסוף חתמת בעירוני נהריה, קבוצה שאתה מכיר מצוין.

"מאוד נהניתי שם. הייתה בעונה שעברה בנהריה קבוצה מיוחדת, מאוד מגובשת ומלוכדת. התלכיד הזה, ביחד עם צוות המאמנים המצוין, הוביל את הקבוצה להמון דברים יפים וניצחונות גדולים. זו באמת הייתה אחת מהעונות הכי כיפיות שהיו לי מבחינת כדורסל".

אשתקד בנהריה. "אחת העונות הכי כיפיות" (צילום: לילך וייס)

אתה מרגיש שהעונה וקצת שלך כעוזר מאמן עוזרת לך היום כשחקן על המגרש?

"אני חושב שהרחבתי אפיקים ואני רואה היום עוד זוויות ואספקטים של המשחק. בתור שחקן, אתה טרוד בעניינים שלך, בעוד בתור מאמן אתה צריך לראות את התמונה הגדולה. לפני משחק, השחקנים עוברים על התרגילים ומכירים את היריבה, אבל בתור מאמן אתה צריך לדעת הכל כולל הכל. אני חושב שזה בעיקר נתן לי את היכולת להבין יותר את צוות המאמנים ואת העבודה שהם עושים".

אתה רואה את עצמך חוזר לאימון אחרי הפרישה הבאה?

"זה בהחלט משהו שאני חושב לחזור אליו. הייתה לי עונה מאוד מאתגרת ומעניינת ולמדתי הרבה. היו לנו תקופות טובות יותר ופחות באותה עונה, אבל אני שמח שידענו להתאושש מזה ולסיים במומנטום נהדר ועם אליפות היסטורית. אני מרגיש שלמדתי הרבה תחת דני פרנקו ומתן חרוש, ראיתי והכרתי את הצד השני של המטבע".

אז בתור אחד שכבר ראה את שני הצדדים, איזו קריית גת נראה לדעתך בעונה הבאה?

"אני חושב שנתי וההנהלה בנו קבוצה מעניינת ואטרקטיבית מאוד, עם שילוב מעניין בין שחקנים מרובי ניסיון כמוני, כמו מרקו (קילינגסוורת') וג'יימס (סינגלטון), לזרים צעירים יותר. אייל שולמן הוא בדיוק באמצע, שחקן עם הרבה ניסיון ומצד שני עם עוד הרבה שנים לשחק, ואור סולומון רק בן 23, אבל משחק בליגה כבר המון שנים. תהיה לנו קבוצה עם הרבה יכולות התקפיות והרבה גיוון. לדעתי יש לנו קבוצה עם הרבה פוטנציאל שתוכל להתמודד בכבוד בליגה. אני מקווה שתהיה לנו קבוצה לוחמת שתעשה חיים קשים לכל יריבה".