סקוטי ריינולדס התרגש מקבלת הפנים של אוהדי הפועל "הכשרה ביטוח" חולון ("הרגשתי שייך"), זוכר חסד לאולם הפחים ומוכן לפיניש: "אוהב את סיכויינו"
הרבה מאוד השתנה מאז הקדנציה הקודמת של סקוטי ריינולדס בהפועל "הכשרה ביטוח" חולון. בעונת 13/14 הוא הצטרף במהלך הסיבוב הראשון לקבוצה עם שאיפות צמרת ששיחקה באולם הפחים, בעוד הפעם, הוא הגיע רק בסיבוב השלישי, היישר אל קרבות ההישרדות של הסגולים שעברו מאז להיכל טוטו המפואר.
"אני אוהב מאוד את האולם החדש", הוא אומר בראיון לאתר המנהלת, "לפני שחזרתי הנה בחודש שעבר ראיתי באינטרנט תמונות וסרטונים וזה נראה מתקן ברמה גבוהה מאוד, אבל לראות את זה בעיניים זה עוד יותר מדהים. נחמד שיש חנויות, מסעדות ומקומות הפעלה לילדים באיזור של האולם. ממש הופתעתי לטובה, אני נהנה מהאולם הזה מאוד".
לא מתגעגע קצת לאולם הפחים?
"האמת היא שאהבתי אותו לא פחות. האולם הישן הזכיר לי מאוד את האולם של בית הספר התיכון שבו שיחקתי בארה"ב: קטן, ישן ואולי כבר לא בשיאו, אבל עם המון אופי והרגשה ביתית. בשניהם הרגשתי ביטחון גדול והמון תמיכה מהקהל, זה היה בית נהדר עבורי ועבור חולון במשך שנים רבות, אבל האולם החדש הוא שיפור גדול כי אפשר להכניס הרבה יותר אוהדים וזה הדבר החשוב ביותר".
ריינולדס. השתלב במהרה (צילום: לירון מולדובן)
לגארד בן ה-28 לא היה הרבה זמן להתאקלם. למשחק הראשון הוא לא הספיק להירשם וראה מהצד את וויל קלייברן נופל מהרגליים בהפסד כואב בראשל"צ. שבוע אחר כך הוא כבר הוביל את הקבוצה לניצחון בית חשוב על עירוני נהריה, כשהוא מסיים עם 10 אסיסטים מול איבוד בודד ורק תשע זריקות מהשדה ("שמו עליי את גילברט בראון, שחקן גבוה, ארוך ואתלטי שאני מכיר היטב מהקולג', אז העדפתי לחפש את חבריי לקבוצה").
במשחק הבא הוא קלע 19 נקודות ומאז הוא לא ירד מ-20 באף ערב, כאשר במחזור שעבר הוא מוביל את הקבוצה ביחד עם קלייברן ושלומי הרוש לניצחון חוץ קריטי על מכבי אשדוד/באר טוביה עם 23 נקודות ו-4 מ-8 לשלוש. בסך הכל עומד סגן מלך סלי וילאנובה בכל הזמנים על ממוצעים של 19.2 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 6.0 אסיסטים, 70% לשתיים ו-3.4 שלשות ב-38% דיוק – לא רע בכלל עבור שחקן שמתאמן עם הקבוצה בסך הכל חודש.
המו"מ איתו לא היה קל וכמעט נפל כמה פעמים, בדרך הוא הוזכר כמועמד להצטרף להפועל "בנק יהב" ירושלים, אבל החדשה על החתימה הסופית התקבלה בקרב אוהדי חולון בשמחה שהזכירה ניצחון ליגה. עשרות מהם הגיעו לקבל אותו בנתב"ג וקיבלו אותו בשירה גדולה כאשר יצא מהשער. "קבלת הפנים בשדה התעופה הייתה פשוט מדהימה", הוא עדיין מתרגש, "יש לי חיבור נפלא עם האוהדים פה מהקדנציה הקודמת. הם למעשה נתנו לי הרגשת שייכות מהרגע הראשון. ברגע שבאו כל כך הרבה אוהדים לקבל אותי, זה נתן לי אישור שהתקופה שלי כאן הייתה טובה לא רק לי, אלא גם להם. זה מה שאתה רוצה כשאתה בא לשחק בחו"ל, אתה מקווה שהקהל יכבד אותך וייהנה ממה שאתה נותן".
רייינולדס עם קלייברן ושולמן. מרגיש בבית
בשלושה מחמשת המשחקים שלו בקבוצה, חולון שלא ממש נחשבה קודם לכן לקבוצת קליעה יוצאת דופן מעבר לקשת קלעה כמות דו-ספרתית של שלשות. "זה לא רק אני", מצטנע ריינולדס, "יש לנו בקבוצה הרבה שחקנים עם יד טובה מבחוץ. כשיש לך כל כך הרבה קלעי שלוש טובים, זה פותח לך את הצבע ומאפשר לנו לחדור גם פנימה. יש קבוצות שמעדיפות שאחדור פנימה, ואז יש לי אפשרות להוציא כדורים החוצה לשחקנים פנויים, כמו אדם אריאל, שלומי הרוש, גוני יזרעאלי ואייל שולמן. אני משתדל לקרוא את ההגנה ולהבין את הסיטואציה הטובה ביותר עבור הקבוצה. כולם יודעים שאני יכול להשיג 20 נקודות ומעלה במשחק, אבל אני מעדיף לקחת מה שהמשחק נותן לי".
איך אתה מסביר את ההשתלבות הכל כך מהירה שלך בקבוצה?
"הרגשתי מהר מאוד בבית, אבל אני עדיין לומד את הקבוצה. יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אנחנו לא חוששים מעבודה קשה. אני תמיד מגיע מוקדם לכל אימון ועוזב מאוחר, כי אני יודע מה המשמעות של ניצחונות לקהל ולמועדון שלנו. זו הייתה עונה קשה מאוד עבור חולון והיא עדיין לא נגמרה. אנחנו צריכים להתרכז באיך להשתפר ככל שניתן במחזורים שנותרו, אבל אני אוהב מאוד את הסיכויים שלנו".