אהבה על הפרקט

דלית כהן

זה סיפור על זוג אמריקאי שהכיר בזכות הכדורסל הישראלי. היא – תמרה ג'יימס – שיחקה בבנות השרון. הוא – דיון דאוול -  שיחק אז בגלבוע/גליל. מאז שניהם הספיקו לחוות אליפות וגם לחבוק בן ראשון. בקיץ מתוכננת גם חתונה.

תמרה מספרת שדיון הוא זה שהתחיל איתה כשכולם יצאו יחד וחברתה לקבוצה הכירה ביניהם. לשניים, כך הם מספרים, טוב מאוד בישראל. "יש מעבר קל כשמגיעים לפה מארצות הברית", אומר דאוול. "האוכל נהדר, מזג האוויר יפה, יש פה אנשים נחמדים וזאת המדינה הכי טובה שהייתי בה בשנים האחרונות. אני מאוד נהנה להיות פה". תמרה מוסיפה: "אחרי ששחקתי בספרד, בטורקיה ועוד כמה מדינות, ישראל זאת המדינה שהכי קל לשחק בה. האנשים מאוד נחמדים, כולם מנסים לעזור למי שמגיע. אני ממיאמי ויש פה מזג אויר דומה מאוד. לא פחות חשוב, יש פה תחרות מאוד טובה בליגה. אני מרגישה מבורכת שהייתה לי הזדמנות לבוא לשחק פה".

ההיסטוריה של דאוול בארץ כוללת אליפות בגלבוע/גליל, עונה בירושלים ומ.כ הבקעה, בה משחק כיום. גם ג'יימס יכולה להתגאות בתואר – גביע עם מכבי רמת חן. בנוסף, העבירה גם תקופות בבנות השרון ומכבי אשדוד. כיום היא מתרכזת באימהות, אבל מקווה לחזור לפרקט מהר ככל האפשר. ג'יימס, אגב, טוענת שדיון הוא פריק הכדורסל הגדול יותר מבין השניים. בעוד שהיא מעדיפה לעסוק בדברים אחרים בין אימון לאימון, דאוול נושם כדורסל 24 שעות ביממה. "הוא בודק את כל האתרים, מכיר את כל השחקנים וכל הסטטיסטיקות", מספרת ג'יימס.

השניים גם מנסים לייעץ אחד לשני על הפרקט.  "שנינו נמצאים סביב המשחק וראינו הרבה משחקים מגיל צעיר", מספר דאוול. "יש לנו הבנה טובה לגבי המשחק. תמרה נותנת לי עצות לפעמים, כמו להיות יותר אגרסיבי ואני גם משתף אותה במה שאני חושב לגבי דברים במשחק שלה".

הבן, דיון ג'וניור, רק בן שלושה חודשים אבל כשרואים אותו מבינים שיש לו עתיד על הפרקט. כבר שנולד שקל מעל 4 קילו. דובר הקבוצה, אודי כהנים, אמר שהוא מוכן להחתים את הילד. לזוג המאוהב אין שום בעיה שהילד יהיה שחקן כדורסל. "יש סיכוי של 99.9% שהבן שלנו יהיה שחקן כדורסל", ג'יימס צוחקת. "מעבר לזה שהוא יהיה סביב המשחק הרבה, זה בדם שלו. הוא בטוח יהיה אתלט כי יש לנו הרבה אתלטים במשפחה, כולל הסבא והסבתא. בכל מקצוע יש יתרונות וחסרונות. בכדורסל מקצועי הדבר החיובי הוא שאתה הולך לעבודה 2-3 שעות ביום, ועושה את מה שאתה אוהב, רואה את העולם ומתנסה בדברים שהרבה אנשים לא יתנסו במשך כל החיים שלהם. הדבר השלילי זה להיות רחוק מהמשפחה, אנחנו מחמיצים הרבה ומקריבים הרבה בזה שאנחנו רחוקים מהם. שדיון חזר לישראל אחרי הלידה היה לי מאוד קשה שלא היינו ביחד. בכיתי הרבה, ההורים שלי עזרו לי הרבה אבל הרגשת אם חד-הורית לכמה ימים. גם לדיון היה קשה אבל עכשיו כולנו ביחד מחליפים חיתולים".

מ.כ. הקבעה אפשרה לדיון לנסוע לכמה ימים ללידה בארצות הברית, אבל המחויבויות המקצועניות אילצו אותו לחזור לארץ לאחר שלושה ימים. "לא היה לי הרבה זמן להיות איתם ואני מודה לקבוצה שאפשרה לי לקחת כמה ימים לנסוע", אומר דאוול. "העזיבה הייתה מתוקה ומרירה ביחד. לא רציתי לעזוב אותם אבל זאת העבודה שלי" התגעגעתי אליהם הרבה, ובשלושה ימים לא היה לי מספיק זמן להתחבר אל הבן שלי".

עכשיו כל המשפחה ביחד. תמרה מוצאת זמן להתאמן עם הבנות של הבקעה ודיון משקיע את כל האנרגיות על המגרש במטרה לסיים במקום השמיני ולהפעיל עם הקבוצה לפלייאוף: "הייתה לנו הזדמנות לתקן כמה דברים ואני מקווה שנסיים את העונה חזק. יש סיכוי שנגיע למקום השמיני ואז יהיה קשה לנצח את מכבי תל אביב, אבל אי אפשר לדעת. הקבוצה וההנהלה עשתה הרבה בשבילנו ואנחנו רוצים להחזיר להם ולאוהדים ולהגיע לפלייאוף. אחרי שאיבדנו את ראשון פרימן שהיה שחקן גדול יש לנו את טרוי שהגיע לא מזמן. הוא שחקן מאוד טוב, יש לו סגנון שונה מפרימן אבל הוא מרגיש בנוח איתנו. הקבוצה הסתגלה אליו והוא לקבוצה".

בינתיים השנים מחכים לקיץ. תמרה כבר מתכננת לחזור לשחק: "זה שינוי מאוד גדול להיות אמא וזאת הרגשה נהדרת. דיון ג'וניור הוא ברכה ואמהות זאת חוויה מדהימה, אבל אני מתעגעת למשחק, אני מקווה שנוכל לשחק שוב פעם באותה מדינה".