דני פרנקו לקח החלטה להשאיר את נתניה בידיים של ליאור ליפשיץ, בינתיים זה משתלם לו (צילום: עודד קרני)
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><STRONG>חגי סגל</STRONG></SPAN></FONT></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE></SPAN></FONT><br></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>ליאור ליפשיץ לא היה בחירה הראשונה של אף מאמן בקיץ האחרון. העונה האחרונה שלו<br>באשקלון, הייתה בינונית ויש גם מי שיגיד הרבה פחות מזה. למרות המראה הנערי, ליפשיץ כבר לא ילד ומחרתיים (חמישי) יחגוג 27. הוא לא סומן לגדלות וגם לא הפך לכזה. </SPAN></FONT></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE></SPAN></FONT><br></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>עונת השיא שלו מבחינת המספרים, הייתה לפני 5 עונות בגליל עם 6.6 נקודות מכובדות ו-3.3 אסיסטים ומאז התייצב סביב ה-4.5 נקודות ו-2 ומשהו אסיסטים. </SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" dir=ltr><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></FONT></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3></FONT></SPAN><br></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>לפני שבוע החליט ג'רום רנדל הפוחז לעזוב לדאלאס, שאיכשהו הפכה לעיר מקלט לפליטי ליגת לוטו. אני מניח שבנתניה הייתה התלבטות מה עושים. האם מביאים רכז? הרי הבעיה הגדולה יותר שלהם הייתה מתחת לסל, בטח ובטח אחרי הפציעה הקשה של ליאור חכמון והשחרור של כריס ווטסון. דני פרנקו, אחד שפורח ככל שהסגל שלו מצטמצם החליט להחתים את אריק היקס ולהשאיר את הקו האחורי בידיים של לפשיץ ואדריאן בנקס. בינתיים זה משתלם לו עם שני ניצחונות גדולים. <BR><o:p></o:p></FONT></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>נתניה הגיעה אנדר-דוג מובהק למפגש עם גלבוע גליל, אבל מהרגע הראשון היה ברור שהיא חדה יותר, רוצה יותר, נחושה יותר לנצח. ליפשיץ פתח נהדר, שלט בקצב, קלע 2 שלשות גדולות וידע לווסת בין היכולות של בארנס ובנקס, שניים שלא חושבים שיש מישהו שמסוגל לעצור אותם.<BR><o:p></o:p></FONT></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>עם רנדל, ליפשיץ היה שווה 2.2 נקודות למשחק עם שלשה אחת בסך הכל ב-7 משחקים. אחרי עידן רנדל ליפשיץ קפץ ל-10 נקודות לערב ו-3 שלשות בשני משחקים והוא נראה בעל הבית של הקבוצה, השליח של פרנקו על המגרש. </FONT></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>ליפשיץ לא יהיה כוכב בליגה שלנו. יש לו מגבלות פיזיות, אבל הליגה בנויה משחקנים טובים שיודעים לקחת הזדמנות ולא מוותרים לעולם.</FONT></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3><o:p></o:p></FONT></SPAN><br></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>המפגש אתמול היה בין שניים מהזרים שאני יותר אוהב בליגה, בנקס של נתניה וקורטני פלס של גליל. כנראה שהעובדה ששניהם איתנו כבר עונה שנייה עוזרת להתחבר אליהם. פלס הוא כישרון על. הוא יודע לעשות הכל. מוביל כדור, מוריד ריבאונד, קליעה מבחוץ, חדירה ויכולת אתלטית מדהימה, שלפחות פעם במשחק משאירה אותך פעור פה. בנקס הוא סקורר ענק. התאווה שלו לקלוע את הסל הבא מדהימה. לבנקס יש יד חופשית בנתניה. לפלס יש הרבה שחקנים לחלוק איתם כדורים בגלבוע גליל. פלס היה מתוסכל אתמול מאוד. הכדורים לא הלכו לכיוון שלו ובניגוד להרגלו הוא כפה זריקות קשות ומיותרות. לגלבוע/גליל יש הרבה שחקנים טובים, סגל עמוק, כמו שקבוצת צמרת צריכה. זה לא קל לפלס שנתקע עונה שנייה עם הרבה סופרלטיבים וסטטיסטיקות בינוניות של פחות מ-13 נקודות למשחק ומשהו כמו 7 זריקות בלבד לערב. לבנקס כיף. הוא חזק בתמונת מלך הסלים, זורק יותר מ-14 פעמים למשחק מהשדה, מגיע המון לקו ובא על סיפוקו כמעט כל ערב. השאלה הגדולה לגבי בנקס האם תמיד יישאר שחקן של קבוצה שרק רוצה לשרוד ואולי קצת יותר או שבעתיד יהפוך לכוכב גם בקבוצות שחושבות על תארים. התחושה שלי אומרת, שמי שייקח אותו ולא משנה לאן, לא יתחרט.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Times New Roman','serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri" lang=HE><o:p><FONT size=3><br></FONT></o:p></SPAN></P>