- מאת: דביר וינוגרד -

השבוע התרחש אירוע שהתקשינו להאמין אם יגיע אי פעם: גיא פניני, שחקן שליווה את הכדורסל הישראלי במשך 22 שנים, שמרגישות אפילו יותר - הודיע על פרישה ממשחק פעיל ובמקביל בישר על מינויו לתפקיד עוזר המאמן במכבי "Playtika" תל אביב. הפורוורד בן ה-39, שמחזיק באמתחתו לא פחות מ-25 תארים קבוצתיים במהלך הקריירה (5 אליפויות, 11 גביעי מדינה, 6 גביעי ווינר סל, זכייה ביורוליג, אליפות הליגה האדריאטית והבלקנית) ובעוד שלל תארים אישיים ושיאים (כולל הכי הרבה הופעות אי פעם בליגת ווינר סל), התרגש מאוד בזמן האירוע ובהחלט אפשר להבין למה.

פניני אמר במהלך מסיבת העיתונאים את המשפט הבא: "אני זוכר את עצמי בתור ילד בן שש מתרגש ללבוש את גופיית הקט סל וגם בגיל 39 אני עדיין מאוהב בכדורסל". שחקן העבר חי את המשחק בכל רמ"ח איבריו והיה חלק ממנו במשך זמן כה רב, עד כדי כך שפרישתו נראית לא מציאותית. כדי להבין את גודל התופעה, צללנו אחורה בזמן ושוחחנו עם מאמן הנוער של פניני, ויקטור סקורניק וחבריו לאותה קבוצה - ארז קוחנסקי ושחר בר דוד, שסיפרו לנו איך הכל התחיל.

"אני התחלתי לאמן את גיא בכיתה י", מספר סקורניק, "הוא נתן קפיצה אדירה ועלה לנוער על, אבל לא שיחק שם כמעט תחת מאמן אחר. באותה שנה, הוא שיחק אצלי בתיכון אליאנס ונתן מספרים מטורפים. אמנם הוא שיחק עם קבוצה חלשה יחסית, אבל הוא היה מדהים על המגרש, בכל ההיבטים. בהתחלה הוא היה בורח מהכדור ולא היה לוקח אחריות, אפילו היה נמנע מלזרוק וזה אחד הדברים שדחפתי אותו לעשות, זה כמובן השתלם מהר מאוד. כל הזמן אמרתי שאני לא מבין איך הוא לא משחק בנוער. מדי פעם כשנתנו לו שם דקות הוא היה בסדר. אבל כמה כבר אפשר לבוא לשחק שלוש-ארבע דקות ולהיות 'וואו'. שנה אחרי זה כשהגעתי, הוא פרח. לאמן אותו זה היה מאוד קל ועם השלישייה שהייתה לי בקבוצה הזאת (פניני, קוחנסקי ויותם הלפרין) זה בכלל היה קל. כבר אז גיא תמיד היה מגיב עשירית שנייה לפני כולם, גם אם הוא היה פחות מהיר, הוא עמד בעמדה הנכונה בהגנה, זז כמו שצריך בהתקפה והניע את כולם כמו מאמן על המגרש".
 
"אני וגיא שיחקנו בנוער יחד, שירתנו בצבא יחד וגם שיחקנו בבני השרון ביחד (בעונת 2005/6)", מספר קוחנסקי. "ככה שעשיתי איתו כברת דרך ואנחנו בקשר טוב מאוד. הוא תמיד בלט, גם בנוער הוא היה גבוה והייחודיות שלו, שעזרה לו לעשות קריירה כזאת מפוארת, זה האופי והווינריות שלו. האמת היא, שבנוער הוא לא היה קולע הכי הרבה, מוסר הכי הרבה אסיסטים או לוקח הכי הרבה ריבאונדים, אבל תמיד הרגשת אותו באופי וגם באותם ימים, אם היה צריך סל ניצחון, הוא היה לוקח וקולע, למרות שיותם ואני היינו כביכול הכוכבים של הקבוצה. הווינריות הזאת מלווה אותו מאז ומתמיד. להגיד לך שמלראות אותו משחק בנוער יכולת להגיד שתהיה לו את הקריירה עם הכי הרבה משחקים בליגת העל, אליפויות, גביעים, אליפות אירופה ונבחרת - זה כנראה שלא".

בר דוד, מנכ"ל "שרוטונים" בהווה, סיפק נקודת מבט משעשעת על תחילת דרכו של פניני: "אני וגיא שיחקנו יחד כבר מהנערים, שלוש שנים ברציפות. הוא טיפוס שכיף להיות איתו וגם לשחק איתו. כבר אז הוא היה מהשחקנים המוכשרים, אמנם לא כמו הלפרין, אבל הייתה לו בעיקר קליעה ממש טובה. יאמר לזכותו שהוא לא היה הכי מתאמץ, אלא הכל בא לו מאוד בקלות. תמיד הייתי צוחק עליו ועל יותם, שהם היו משתדלים לשמור רק אחד על השני באימונים, הולכים באיטיות הלוך חזור, וזה היה נראה שהם ממש בהסכם קיזוזים - גיא לא שומר על יותם ויותם לא שומר על גיא וככה שניהם קולעים ומבסוטים. כשעלינו לנוער, השנה הראשונה הייתה פחות טובה עבור שנינו, כי היינו יותר צעירים ובכיתה י"ב הגיע ויקטור שעם הטירוף החיובי שלו, חיבר את קבוצה והפך אותנו לבלתי ניתנים לעצירה בדרך לעונת חלומות של דאבל. גיא היה שחקן מאוד משמעותי בקבוצה והיה קשה לעצור אותו בגלל הגובה והקליעה. כבר אז למרות שהוא לא היה הכי אתלט או מהיר, הוא היה משחק בהילוך שלישי ועדיין מצליח לעשות מה שצריך".
 

"צעקו עליי להוציא אותו"

כולנו כאמור יודעים, כי פניני סגר קריירה מפוארת כשהוא נחשב לאחד מגדולי הכדורסלנים הישראלים אי פעם, אבל באותו הזמן, לפני 22 שנים, לא כולם האמינו, או יותר נכון - הרוב לא האמינו, שהוא יגיע כל כך רחוק: "אני היחיד שהאמנתי, כל השאר זה סתם סיפורים", קובע סקורניק נחרצות, "במשחק הראשון בנוער נגד מכבי רמת גן, שהיו כביכול הפייבוריטים עם ארבעה שחקנים מנבחרת הנוער (ליאור רובינשטיין וחבריו), גיא לקח שלשה והחטיא. בלי שמות, מישהו ממכבי ת"א התחיל לצעוק מהיציע – 'חתיכת אפס, נגר, תפסיק לזרוק' וצעק עליי להוציא אותו. צעקתי עליו מיד שיסתום את הפה ויעזוב את הילד. גיא סיים את המשחק עם איזה 25 נקודות ומאותו הרגע הוא היה הכי טוב על המגרש, ככה זה היה לאורך כל השנה. גם בטורנירים באירופה, עשינו בית ספר לכולם, פירקנו את כל הקבוצות דרך המחשבה, הצלחנו בעיקר בזכות השכל. מעבר לזה גיא תמיד היה מנהיג, ווינר ואישיות מטורפת, אני מת עליו".

"האמנתי שהוא יגיע רחוק כי אנחנו חברים וידעתי מה האופי שלו ואיזה ווינר הוא, שבאספקט הזה הוא ממש אחד בדור", מספר קוחנסקי, "אבל לא יכולתי לנחש שהוא ישבור כל שיא אפשרי בהופעות בליגה ועם הנבחרת ויזלול תארים עם מגוון קבוצות. זה באמת משהו ייחודי, לא רק במכבי תל אביב אלא גם בירושלים, בחולון, ממש בכל מקום. זה כל פעם הפתיע אותי מחדש. גם בשנה האחרונה עדיין הייתי מאוד מופתע לראות אותו עושה את הדברים האלה ברמות האלה ושעדיין יש לו תשוקה לדבר הזה, כי זה גם לא פשוט, 22 שנה ככה, להביא את האיכותיות, התחרותיות והווינריות שלך כל פעם מחדש. ידעתי שהוא יהיה גדול, אבל הוא ממש הפתיע אותי בכמה שהוא לקח את זה רחוק ונראה לי שהוא הפתיע גם את עצמו".
 
בר דוד, הודה שגם הוא היה מופתע מגודל ההצלחה: "לא האמנתי ואני חושב שגם הוא לא האמין שהוא יגיע כל כך רחוק. הוא גם אמר את זה. ברור שראיתי אותו כשחקן שמתברג בליגת העל, בתור שחקן משלים, הוא הרי אף פעם לא היה 'גו טו גאי' או שחקן שסביבו נבנית קבוצה. אבל הוא שחקן שמביא איתו המון אספקטים שקשה לראות בסטטיסטיקה. אתה מסתכל עליו הולך על המגרש, לא קופץ ועדיין עושה דברים מדהימים. גם בנוער הוא הלך על המגרש, באמת, זה היה מדהים, הוא היה דופק את השלשות כשהיית חייב אותם, היה קשה מאוד לשמור עליו והוא ידע למסור מאוד טוב בגלל חוכמת המשחק הנדירה שלו. זה באמת משהו שמעורר בי התפלאות ואני ממש גאה להגיד שזכיתי לשחק איתו".

ניתן להבין מדברי השלושה, כי הקשר בין חברי קבוצת הנוער ההיא הוא בלתי רגיל, סקורניק שיתף מהו סוד הקסם: "אני בכלל הייתי אמור לקבל את הנוער של מכבי ובסוף מסיבות כאלו ואחרות זה לא הסתדר. אמרו לי לאמן את כיתות ח' ולא רציתי, אבל כל ההורים והילדים הגיעו ואי אפשר היה לשלוח אותם הביתה, אז אמרו לי להעביר אימון ואחרי זה להחליט. התחלתי את האימון ואחרי חמש דקות בלי קליעות לסל אפילו, יצאתי לחדר ואמרתי ליגאל שצקי שלא אכפת לי מהנוער - אני רוצה את הקבוצה הזאת מכיתה ח' עד י"ב וכך היה" (פניני כאמור, שיחק תחתיו בי' באליאנס ובי"ב, כי היה שנתון מעל שאר החבורה). "אנחנו עדיין בקשר", הוסיף סקורניק, "זאת הקבוצה היחידה שעדיין יש לנו קבוצת וואטסאפ של כולנו וגם ההורים שם עדיין בקשר. לא היו שום קנאה או אינטריגות, קבוצה לפנתיאון. הייתי אומר להם, שכשאני צועק אליהם, זה אומר שהם חשובים לי. הם הכירו אותי כבר, אבל יום אחד באו אליי שלושת המוסקטרים (יותם גיא וארז) ואמרו לי :'שמע, כבר איזה שבוע לא צעקת עלינו הכל בסדר'? אמרתי להם שלא מצאתי על מה, כבר באמת הרגשתי נבוך. כל אימון היה ברמה הכי גבוהה. קבוצה אמיתית".
 

"אף אחד לא נשאר אדיש אליו"

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הפורוורד אהב לעשות גם לא מעט פרובוקציות, שחלקן חצו את גבולות הטעם הטוב. סקורניק מסביר איך לדעתו זה התחיל: "בכיתה י', גיא לא היה עושה טראש טוק, הוא היה מאוד שקט. איפשהו שם אני הבנתי שכדי שגיא יצליח להיות שחקן, הוא צריך להיות קצת יותר דומיננטי בכל מיני דברים. לדעתי, הוא לקח את זה למקומות הנכונים, פה מעידה שם מעידה, אבל הוא ממש הוציא שחקנים מהמגרש דרך הראש, ידע מה להגיד להם וזה גם חלק מהמשחק, הוא ידע איפה לעמוד, לשים את היד ואת הגוף וזה הטריף אותם. אני מאוד שמח על זה".

בר דוד הוסיף: "הוא באמת לא שחקן רגיל, בסוף הוא גרם לכל אחד איזשהו רגש, זה יכל להיות רגש של קנאה ושנאה או הערצה ואהבה. אבל הוא הצליח לגעת בכולם וזה משהו שלא כל השחקנים מצליחים לעשות. גם אם זה אפילו כביכול לשלילה, הוא לא טפלון או פרווה, הוא שחקן שאתה רוצה אותו בקבוצה שלך ולא רוצה לשחק נגדו. גם אם הוא עשה כמה טעויות בדרך, זה בסופו של דבר חלק מקריירה ארוכה, אבל אף אחד לא נשאר אדיש אליו וזו בעיניי מעלה ענקית".

קוחנסקי הסביר גם הוא כי התכונות האלו תמיד היו אצל פניני: "הוא היה יכול להיות החבר הכי טוב וכשהיינו עולים למגרש, הוא עשה כל מה שצריך כדי לנצח וזה היה מדבק. כשהסתיים האימון, מיד היינו חוזרים להיות החברים הכי טובים , גם אם היה איזה מרפק פה או איזה טראש טוק בזריקה האחרונה, זה הכל באהבה ואתה לומד להבין שיש פה ווינר שרוצה לנצח כל משחק גם באימון. בבוגרים זה היה בסקייל אחר כמובן, חלק מהפרובוקציות היו מוגזמות והיו התנצלויות, אבל בסוף זאת חלק מהטוטאליות שלו כדי להגיע להישגים האלה. צריך להגיד שהוא גם מצא את הפלטפורמות הנכונות להתנצל על האירועים שקרו ובסוף זה חלק מהקריירה. אני מאמין שאנחנו נזכור בסוף את האליפויות והגביעים".
 
החלק המרכזי שנותר בסימן שאלה, הוא מה דחף שחקן שבעוד חודש יחגוג 40, לשחק במשך זמן כה רב, למרות שתי פציעות קשות רק בעשור האחרון. השלושה השיבו על כך כמעט פה אחד: "אבא של גיא וגיא נראים מאוד צעירים לגילם גם מבחינה פיזיולוגית", השיב סקורניק, "כמובן שהוא גם כבר בתור ילד היה מאוד חכם ואף פעם לא רץ כמו חמור וגם בהמשך הוא ידע מתי לתת את הספרינט, מתי לשחק יותר קבוצתי ומתי לקחת אחריות, הוא ידע לחלק באינסטינקטים שלו את העומסים, לדעתי זה דבר גדול. מעבר לזה כמובן, יש לו 'פשן' אדיר למשחק, הוא לא וויתר אף פעם על ניצחון, כולל במשחקי אימון. הוא פשוט ווינר". קוחנסקי הלך באותו הקו: "הוא מאוד אוהב את הספורט הזה, את המשחק והתחרות. גם השנה כשהוא קיבל פחות דקות, הוא עדיין קפץ מאחורי הספסל ולחש באוזן לעמי ביטון ולעודד קטש כשהיה צריך. התשוקה שלו לכדורסל זה משהו מטורף, שרק משתכלל עם הזמן, ה'פשן' לראות כדורסל וללמוד כדורסל, זה משהו שגיא עושה אפילו בימים האלה, לא נגמר לו מזה".

בר דוד הוסיף את נקודת מבטו: "זה בעיקר בזכות הראש שלו וחוסר הפחד שלו. גם ללכת לזרים מטורללים ולהטריף אותם, זה משהו שלא כל אחד מעז לעשות, כמו למשל הסיפור עם גלן רייס. היו לו המון מקרים עם זרים ביורוליג שהוא היה מוציא אותם מדעתם והוא גם חטף הרבה, אבל באמת לא היה לו פחד, גם לקחת את השלשות החשובות ולעשות פעולות שמנצחות משחק. זה הדברים שאני חושב שגרמו לו להיות כל כך מיוחד ולהצליח. בסוף הקריירה שלו היא סוג של נס, אבל אולי דווקא בגלל שהוא לא היה כזה אתלט או מהיר, זה עזר לו לסחוב עד גיל כל כך מאוחר. הוא שיחק בהילוך שלישי, אבל ברמה ובאפקטיביות כמו של הילוך חמישי וזו סוג של גאונות בעיניי".
 

הפרק הבא

כעת, פניני שכפי שכולנו יודעים ניחן בחוכמת משחק נדירה, עומד בפני הפרק הבא שלו בקריירה - משרת עוזר המאמן, אליה הוא מגיע באופן לא מפתיע, ללא שום הפסקה מהכדור הכתום. האם הפורוורד יגיע לאותם ההישגים גם על הקווים? במקרה זה נרשמה תמימות דעים אצל השלושה: "בגלל שהוא תמיד שיחק כמו מאמן על המגרש, אני חושב שהוא יהיה עוזר מאמן ובעתיד גם מאמן מעולה, אין לי בכלל ספק. אני יכול להגיד לך שכל אנשי הכדורסל שאני מכיר, תמיד אמרו חד משמעית, שהוא יהיה מאמן מצוין", שיתף סקורניק. קוחנסקי הוסיף: "חוכמת המשחק שלו כל כך בולטת וראינו בשנה האחרונה גם כשהוא היה פחות על המגרש, שהוא ביטא את זה מהצד בעזרה לקטש, בגלל זה אני חושב שזה יתחבר לו באופן מאוד טבעי בתפקיד החדש".

בר דוד סיכם: "אני חושב שהוא הולך להוסיף המון למכבי, יהיה קשה להתעלות על כמות ההישגים שלו כשחקן אמנם, אבל כמישהו שעכשיו פרש, שמבין מאוד את השחקנים ומבין מה זה חדר ההלבשה, זה יתרון עצום ובגלל זה אני חושב שהמינוי שלו הוא נהדר". אם כן, יהיה מעניין מאוד לראות את פניני בתפקיד החדש, אבל דבר אחד בטוח: הילד שאיש כמעט לא האמין (כולל הוא) שיש לו סיכוי להיות שחקן מקצועי והדהים את כולם כשהפך לאחד הווינרים הגדולים בתולדות הכדורסל הישראלי, הוא אותו הילד שעדיין "מאוהב בכדורסל" ולא יפסיק להפתיע אותנו גם בחליפה על הקווים.