--- מאת דביר וינוגרד ---

במרץ 2018, סיפר באופן גלוי כוכב ה-NBA דמאר דרוזן, כי הוא סובל מחרדה ודיכאונות. החשיפה של שחקן במעמד כזה, פתחה את הצוהר וגרמה לעוד שחקנים כדוגמת קווין לאב וקלי אוברה ג'וניור לחשוף את סיפורם האישי ולדבר באופן גלוי על הליווי הפסיכולוגי בו הם נעזרים. גילויי לב שכאלה הם אינם דבר שבשגרה עבור ספורטאים ככלל וכדורסלנים בפרט, אך נדמה שבשנים האחרונות אכן חלה תפנית כאשר יותר ויותר ספורטאים מדברים על הטיפול ועל כך שהצורך בלשתף הוא משמעותי ביותר.

לפני קצת יותר משנה, בנובמבר 2021, שיתף באומץ תומר גינת, שחקנה של הפועל Vegan Friendly"" תל אביב, בהתקף החרדה אותו חווה טרם המעבר שלו לצרפת. הפורוורד סיפר בפתיחות בחשבון האינסטגרם שלו, כיצד תקף אותו החשש שחבריו ומשפחתו יקיימו את אורחות חייהם כרגיל, כאשר הוא לא נמצא בסביבה. בנוסף, שיתף השחקן כי הוא נעזר בטיפול הפסיכולוגי ובכך שהשינוי המרכזי ביותר שעשה, היה - היכולת לשתף את חבריו ואת הציבור בנושא, ללא כל חשש.

המקרים הללו, הם ה"סמן הימני" של ההתמודדות המנטלית אותה חווים כדורסלנים. השחקנים השונים מתמודדים כבר מגיל צעיר עם שלל בעיות כמו עניינים משפחתיים, חוסר בטחון, הפחד להיכשל, קושי לקבל ביקורת או ספיגת קללות במגרשים. כל אלו, נתפסות לעיתים בעיני האוהד הממוצע כחלק אינטגרלי מהמשחק, איתו השחקן אמור להתמודד בקלות, רק משום שהוא ספורטאי. אך כמובן, לא כך הם פני הדברים, כדורסלנים וספורטאים, למי ששכח, הם לא מכונות, על כן, רבים מהם זקוקים לליווי המנטלי בכדי להתמודד עם האתגרים, להתגבר על המכשולים ולשפר ביצועים ממש כמו שהם זקוקים לאימונים פיזיים ותזונה נכונה. תפיסה זו והבנת חשיבות הנושא של בריאות הנפש, תפסה תאוצה בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. בכדי לצלול לעומקו של עניין, שוחחנו עם מספר אנשי מקצוע, ששפכו אור על העולם המסקרן.

כדי להבין קודם כל מה כולל הליווי, סיפר לנו שגיא ניר, פסיכולוג ארגוני מומחה ויועץ מנטלי לספורטאים, כי: "אני עובד עם מועדונים ומאמנים אבל גם באופן פרטני עם ספורטאים, יושבים בחד בקליניקה, ממש כמו טיפול פסיכולוגי רגיל וגם מגיע לתחרויות ספורט כשזה רלוונטי. אני עובד עם ספורטאים יחידניים - ג'ודו, טריאתלון, טניס, שיט, התעמלות, וכן פרטנית עם ספורטאים מענפים קבוצתיים כמו כדורסל וכדורגל. כמו כן, אני מסייע, בדילמות שנוצרות בממשק בין מאמן לשחקן או במצבים בהם לפעמים השחקן נקלע לקונפליקט בין ההורה לבין המאמן - מה שקורה בגילאים יותר צעירים".

"אחד השחקנים פנה אליי ואמר לי שבמשחקים שהולך לו טוב אז הכל מעולה, אבל במשחקים בהם הוא מחטיא פעמיים או שלוש - הוא מקבל את הכדור ומהסס, כי הוא החטיא מקודם. התפקיד שלי הוא להכיר את השחקן, את הרקע שלו, צורת החשיבה שלו, מה מקומו בקבוצה, ואיזה ניסיון יש לו, כל הדברים האלה - הם אלו שמשפיעים בסופו של דבר. זה למעשה עבודה משותפת עם הבנאדם, אני לא חושב שאני יודע משהו שהשחקן לא יודע, ובאמת אם משקיעים זמן בלהכיר את הבנאדם ואת הדברים שמטרידים אותו, יותר מזריקת שלוש, או בלהכיר את החוזקות שלו ומהם המקומות בהם הוא מרגיש ביטחון אז אפשר להגיע ביחד לדרך שיכולה לעזור לו", הוסיף ניר.

ניר, "הרקע וצורת החשיבה הם אלו שמשפיעים על השחקן"

דניאל קסל, פסיכולוג ספורט שעובד בין היתר גם עם מכבי "Playtika" תל אביב, שיתף גם הוא בשיטת העבודה: "למעשה, מדובר בנתינת תמיכה מנטלית ורגשית לכלל המועדון, בהתאם לצורך, גם לשחקנים ברמה הפרטנית וגם לצוות ולמעטפת מסביב. התפקיד כולל הסתכלות על ההיבטים הרגשים והמנטליים בתוך המועדון, בביצוע, במסביב, גם ברמת מה שקורה על המגרש וגם ביחס לכלל האנשים שעובדים בארגון. אני רואה את פסיכולוגיית הספורט כמחולקת לשתיים: יש את החלק של הביצוע, שזו ההתמודדות המעשית - כיצד לגרום לשחקנים להיות הכי טובים שהם יכולים, ויש את החלק השני שזה נוגע לבריאות הנפשית שלנו כבני אדם".

פן נוסף בתחום הנפשי, הוא העבודה עם מאמנים מנטליים. עודד שעשוע, מאמן מנטלי ושחקן העבר, סיפר על אופן העבודה מהצד שלו: "כל אחד לוקח את זה למקום שלו, אני למשל מאמן רגשי ומנטלי זה אומר שהעומק של העבודה שלי זה לאפשר לספורטאי -  לקבל החלטות ולנהל את הקריירה שלו, ממקום שהוא מאוד קשוב לעצמו ולמה שהוא רוצה להשיג. הדרך לעשות את זה היא באמת בכל מיני דברים שהם מאפשרים את ההקשבה הזאת, ויש כמובן, המון כלים פרקטיים שבאים עם זה".   

"יש את המקרה הקלאסי - שמאמן צועק על שחקן והוא יכול מצד אחד לאבד את כל הבטחון שלו ולהפסיק לשחק את המשחק שהוא יודע לשחק. זה יכול להיות הקהל, או שהקבוצה השנייה מובילה או הזמן שנותר לשחק, יש בספורט התחרותי המון אתגרים שאנחנו צריכים לדעת איך מתמודדים איתם, כדי לשמור על אנרגיה גבוהה. הרבה פעמים הדרך לעשות זאת, זה קודם כל להביא לידי מודעות את הפחדים והדברים שאנחנו מרגישים ולהבין מהי הדרך שאנחנו מתמודדים איתה תוך כדי. באופן יותר עמוק, אפשר להבין גם, מדוע הדברים האלה מפריעים לי בתור אדם, ואז אפשר לסדר דברים באמצעות דרך שתחזיק לאורך זמן", הוסיף שעשוע.

בכל הנוגע לשיטה הספציפית, הסיף ניר כי: "זה כמובן משתנה בין שחקן לשחקן, כי לכל אחד יש מאפיינים סביבתיים אחרים ואופי אחר, הסיפור הוא להתייחס לאירוע שעובר על השחקן גם באופן בו השחקן מפרש אותו וגם באמצעות הזווית החיצונית שלי והניסיון שלי - למצוא כל פעם את הפתרון שיהיה ייחודי לבעיה ולבנאדם. זה לא לתת איזשהו סט פתרונות מובנה, כי לא מדובר ברובוטים, אלא לעשות את ההתאמות בהתאם לאירוע. בסוף, הרבה פעמים מגלים שהבעיה היא לא זריקת השלוש אלא כמה השחקן חושב שסומכים עליו או אם המאמן סבלני ואיך הקבוצה מגיבה להחטאות. הערך בלשבת בקליניקה, זה קודם כל לשבת בשקט ללא הפרעות ולאפשר לשחקן להרגיש בנוח לשתף. מספיק ששעה יושבים בלי טלפון - זה זמן לעצור ולשאול את עצמנו שאלות שאנחנו לא מספיקים לשאול ביום יום או כי אין לנו זמן או כי קשה לנו להתמודד עם התשובות".

בנוסף, אנשי המקצוע שיתפו מהן הסיבות לפריצת הדרך של התחום בשנים האחרונות, קסל אמר כי: "זה שילוב. יש פריצה בעולם של בריאות הנפש וגם פריצה סביב השיח המנטלי ספציפית בעולם הספורט, בזכות כמה ספורטאים שדיברו בקול רם על ההיבט המנטלי, האמצעים המנטליים וחשיבותם, זה מן הסתם האיץ את התהליך". שעשוע הוסיף כי: "כשאני שיחקתי היה דבר כזה פסיכולוג ספורט, אבל קבוצות לא השקיעו בזה מספיק. גם כיום זה עדיין לא מספק, מבחינת המקום הזה של לייצר לספורטאים איזושהי דמות שהם יכולים לשתף אותה בדברים ולהתייעץ איתה. בעשר שנים האחרונות זה כן קיבל יותר מודעות ותופס תאוצה, שחקנים באופן אישי הולכים יותר ומתייעצים. הם רואים שזה מסייע להם וכך זה נעשה נפוץ יותר בקרב כדורסלנים".

כמו כן, נשאלת השאלה - האם ליווי שכזה הוא הכרחי? על כך השיב ניר: " אני מאמין שכן, היום מאוד מקובל ללכת לתזונאי ולמאמן כושר אישי כי ספורטאים מבינים שזה חלק הכרחי מהמעטפת, המעטפת המנטלית עדיין לא נמצאת שם באופן מבוסס מבחינת המודעות אבל ללא ספק ישנו שיפור משמח בתחום. למשל היום כבר מבינים שהתמודדות עם פציעה היא לא רק בפן הרפואי והטכני, אלא יש גם את הממד של הספורטאי והבטחון העצמי שלו, הניסיון שלו עם פציעות, כמה הוא חלק מהקבוצה בזמן הפציעה, ואפילו האוכל שהוא אוכל. כך הסיפור הוא גם פסיכולוגי , כלומר, יש פה משמעות לכל הצוות למעשה. אני כן חושב שמאמנים מבינים היום שניתן להשיג יותר ידע באמצעות סיעור מוחות עם אנשי מקצוע ועל ידי עבודת צוות, לעומת תפיסת העבר לפיה המאמן הוא האוטוריטה המוחלטת ואמור להיות בקיא בכלל התחומים".

קסל אמר גם הוא כי: "אני מאמין שזה מאד חיוני וזה יכול לשפר ולמקסם את היכולות. אני חושב שכל מי שמתעסק בעולם הספורט יודע שלא רק היכולות הפיזיות הם שקובעות את איכות הביצוע, אלא יודע שלפן המנטלי ישנה חשיבות כמו לפן הטכני, הטקטי והפיזי. זה עוד חלק בתוך הפאזל של הצלחה של ספורטאי ובהצלחה של ארגון ומועדון".

שעשוע האיר פן נוסף וחשוב: "זה הכרחי לכל ספורטאי תחרותי ועוד יותר מזה זה הכרחי לשחקנים צעירים. כי שם מתחילה כל ההתפתחות הרגשית, במקביל לכל תרבות הספורט התחרותי בו אוהבים לדבר רק על ווינרים או לוזרים וכמה דקות שיחקת, או כמה קלעת וכל הדברים האלה שהם ב"שפה של תוצאות", שהיא בעצם גורמת לספורט לאבד את כל היופי, היצירתיות, המימוש העצמי והמקום הקבוצתי שלו. אלו דברים שבהחלט ניתן לאבד אותם בתרבות שחוגגת רק את התוצאות ומצד שני מורידה את המפסידים, בגיל צעיר, כל אלה, בכלל לא אמורים להיות מבחן. הייתי ממליץ להכניס את זה לנבחרות הצעירות ולכל מחלקות הנוער, באופן חד משמעי.

שעשוע, "אימון מנטלי הוא הכרחי לכל ספורטאי תחרותי"

את חשיבות התחלת התהליך כבר בגיל צעיר, הדגישו גם הפסיכולוגים: "כמו שבעוד דברים אנחנו רוכשים כלים כבר בגיל צעיר והם יכולים לשרת אותנו להרבה זמן, כך ישנם הרבה דברים ספציפיים שקורים בהתפתחות של ספורטאים - שניתן לסייע להם מבחינה מנטלית. כמובן שיש הבדל בין עבודה עם ילד בן 14 לבין שחקן בוגר, אבל בהחלט מי שמתחיל את זה בגיל מוקדם יותר - זה נותן לו יותר כלים להמשך", אמר קסל.

ניר הוסיף כי: "כמו שחשוב לסגל הרגלי תזונה נכונה מגיל צעיר, כמו גם למידה טקטית וטכניקה, כך גם יכולות אישיות ומנטליות שקשורות לביטחון עצמי והתמודדות עם כשלון או עם המעמד בקבוצה והמאמן. יש פה היבטים שלא רק עוזרים לעצב את היכולות של השחקן אלא גם את האישיות של האדם עצמו, שזה מעבר לספורט בעיניי ובגלל זה אני חושב שמועדונים שעובדים עם הראייה הזאת כבר מגיל צעיר, עוזרים לשחקנים קודם כל להיות אנשים בעלי חוסן מנטלי, שמאפשר התמודדות עם החיים באופן כללי וגם עם הספורט והכדורסל באופן ספציפי".

חשוב לזכור, כאמור, שכדורסלנים מתמודדים עם בעיות ככל האדם, בכך סיכם שעשוע את דבריו: "כל האתגרים שאנחנו חווים בעולם המנטלי - אנחנו חווים גם בחיים ומתי שאנחנו מתחילים לעשות את העבודה הרגשית והמנטלית הזאת - נוכל גם לקבל "מתנות" מתוך האתגר הזה. אחד האתגרים הכי גדולים ששחקנים ברמות הגבוהות מתמודדים איתם, זה שהספורט לפעמים גורם לנו להעריך את עצמנו לפי התוצאות שאנחנו משיגים במשחקים וזה אחד הדברים שספורטאי חייב לעבוד עליו - לדעת לעשות את ההבדל ולהבין שקיימים בו הרבה יותר דברים מעבר לתוצאה של המשחק ואם הוא יעמיק ויגלה אותם, אז יהיה אפשר לייצר גם יציבות מאוד חזקה, על ידי הכרת הערך העצמי שלו".

אם כן, מדברים אלו עולה בבירור הצורך לשימת דגש על הפן המנטלי, כבר מגיל צעיר, ובהחלט ייתכן כי גם אנו בתור חברה יכולים לסייע לכך, על ידי העלאת המודעות ונורמליזציה של שיתוף החששות והבעיות גם אצל ספורטאים. כל אלו, יוכלו לתרום לפיתוח הכדורסל הישראלי, אותו אנחנו כל כך אוהבים.