מכבי Playtika תל אביב הפועל בנק יהב י-ם מכבי ראשון לציון הפועל חולון הפועל גלבוע/גליל מכבי חיפה
עירוני חי מוטורס נס ציונה הפועל SP מצר תל אביב הפועל אלטשולר שחם ב"ש הפועל יוסי אברהמי אילת עירוני נהריה בני הרצליה הפועל בי-קיור לייזר חיפה

"המטרה הייתה לחזור מהדלת הראשית"

29/09/2020
עדי כהן סבן מתרגש משובו להפועל "בנק יהב" ירושלים: "זו הגשמת חלום, גדלתי ביציעי מלחה". על הפיינל 8 של ליגת האלופות: "חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה"

שמונה שנים אחרי שעלה לקבוצה הבוגרת של הפועל "בנק יהב" ירושלים ממחלקת הנוער, עדי כהן סבן חזר אליה הקיץ – הפעם כשחקן ליגה לגיטימי ומשמעותי. המסע שלו היה לא פשוט: הוא החמיץ יותר מעונה שלמה בגלל השירות הצבאי, הסתובב מספר שנים בלאומית ובסופו של דבר פרץ בהפועל "אלטשולר שחם" באר שבע, איתה עלה מליגת המשנה. בעונה החולפת הוא התאושש מפציעה קשה, תקע יתד ברוטציה של האדומים מהנגב ורשם ממוצעי של כחמש נקודות ושלושה אסיסטים ב-20 דקות לערב.

"היו לי עוד הצעות ובסוף זה היה בין באר שבע להפועל ירושלים", מספר כהן סבן בראיון לאתר המנהלת על ההתלבטות שלו בקיץ בין הקבוצה בה קפץ מדרגה לבין המועדון בו גדל, "בבאר שבע היה לי קשר מאוד טוב עם רמי הדר שסמך עליי ונתן לי להתקדם, אבל הרגשתי שאחרי שלוש שנים, אני צריך שינוי אווירה. ברגע שהייתה הצעה מירושלים, הרגשתי שאני צריך לקחת אותה. זה הרגיש לי המקום הנכון עבורי, מועדון שמשחק באירופה, אפשרות ללמוד מעודד קטש ומעל הכל כמובן לחזור הביתה. זה הכי חשוב".

לא חששת לעבור מקבוצה שבה כבר היית שחקן משמעותי לכזו שאתה צריך להילחם בה על דקות?
"ברור שזה אחד השיקולים, אבל אני יודע שאני חלק ממשהו גדול יותר עכשיו. בירושלים המטרות שונות, רוצים לזכות בתארים בכל שנה וזה דבר חשוב לכל שחקן, מרכזי או פחות מרכזי. לגבי הדקות, אני יודע מה אני צריך לעשות. גם בבאר שבע אמרו בהתחלה שאני לא מתאים, אבל הייתי סבלני, עבדתי קשה כל הזמן ו'השתחלתי' לרוטציה עד מעמד של שחקן משמעותי. אני מבטיח לעבוד קשה ובטוח שיהיה בסדר והדברים יסתדרו לטובת כל הצדדים".

מה הכריע בסופו של דבר את הכף לטובת ירושלים?
"כל מי שסובב אותי, כולל הסוכן שלי, ידע שהמטרה שלי בסופו של דבר היא לחזור להפועל ירושלים מהדלת הראשית ולהיות שחקן משמעותי ומשפיע. זו ממש הגשמת חלום בשבילי, לא פחות".

החזרה של שחקני בית כמוך וכמו אדם אריאל מסמנת תחילת מגמה בירושלים?
"קודם כל, זה כיף גדול. שנינו גדלנו פה, אני ואדם חברים טובים ואוהדים של הקבוצה מגיל צעיר, גדלנו ביציעי אמיר ואלעד במלחה. יש ניסיון ומחשבה של הקבוצה להחזיר שחקני בית, אולי לשנות משהו בגישה של המועדון ואני שמח שזה קרה איתי ועם אדם".

בשנים האחרונות לא היו הרבה בוגרי נוער ירושלמים בקבוצה הבוגרת.
"קשה לי להסביר את זה, אבל אני חושב שזה ישתנה. אחת הסיבות שקופצות לי לראש זה שהמון חבר'ה שמשחקים במחלקת הנוער של הפועל ירושלים הולכים ליחידות קרביות, כולל השחקנים המובילים. הם הולכים לטופ של הטופ בצבא וקשה להמשיך בקריירה של כדורסל. בקבוצת נוער שלי ושל אדם היה למשל את נתן קולבסקי, שהיה שחקן מוביל והלך לשירות קרבי מלא".

כאוהד של הפועל ירושלים, לאיזו קבוצה התחברת כילד/נער?
"הקבוצה שאני זוכר הכי טוב זו העונה של מריו אוסטין, הוראס ג'נקינס ורוג'ר מייסון ג'וניור, קבוצה מאוד מוכשרת ששיחקה מצוין. כמובן ששנתיים לפני כן הייתה קבוצה מדהימה שזכתה בגביע יול"ב עם וויל סולומון, דורון שפר, משה מזרחי, קלי מקארתי ועוד. עונה אדירה, היה כיף גדול לראות את הקבוצה משחקת אז".

יש הבדל גדול בשיטת המשחק בין רמי הדר לעודד קטש. כמה קשה להתרגל לשינוי הזה, במיוחד כרכז?
"זה דורש התאמה, כמובן, אבל זה גם כיף גדול. אחרי שנתיים אצל רמי בבאר שבע, זה בעצם לבוא וללמוד שיטה חדשה, להבין את המיקומים, העמדות והחוקים השונים בהתקפה. למעשה, בכל פעם שאתה חותם בקבוצה חדשה ועובר למאמן חדש, אתה צריך להתרגל לדברים אחרים. עודד מסביר, יורד לפרטים, מתעכב על הדברים ומראה לך בווידאו מה צריך לעשות. אני לומד ומפנים כל מה שעודד אומר באימון. זה מעניין ואני עדיין צריך לקלוט את זה תוך כדי תנועה".

העונה עוד לא ממש החלה וכבר מחכה לכם רגע שיא מאוד משמעותי באתונה השבוע.
"אני חייב להגיד, זה מוזר מאוד. הראש שלנו רק שם, זו בהחלט לא הכנה רגילה לעונה. בירושלים רוצים לקחת כל תואר, כולל גביע ווינר סל. ההכנה הפיזית היא קשה, כי יש איתנו שחקנים שלמעשה לא שיחקו חצי שנה ותוך חודש וחצי צריכים להגיע ל-100%. זה ניכר גם בפציעות קטנות ובחיסורים במשחקי ההכנה. מהרגע הראשון מדברים איתנו על אתונה ואנחנו חושבים על זה בכל רגע. כולם מבינים כמה זה חשוב למועדון. אני חושב שאנחנו מוכנים, זו העבודה שלנו ועשינו את המקסימום כדי להגיע במצב הכי טוב. כולם עובדים קשה ואני חושב שצוות האימון ומאמן הכושר הביאו אותנו מוכנים לרגע הזה".

במרץ היו שראו בירושלים פייבוריטית לזכות בליגת האלופות. איך אתה רואה את יחסי הכוחות עכשיו?
"אני לא יודע להגיד סיכויים, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה. הפציעה של ג'ייקובן בראון היא אבידה גדולה עבורנו, אבל לשמחתי מרבית השלד מהשנה שעברה נשאר ומדובר בשחקנים משמעותיים מאוד. בנוסף, השחקנים שהגיעו הם קודם אנשים טובים ומאוד מתאימים לשיטה, כך שגם זה מאוד עוזר. בורגוס קבוצה מצוינת, יש לה סגל מדהים והיא נראית טוב עד עכשיו. מחכה לנו אתגר גדול ואני מקווה שנעמוד בו".

אתה מצטרף לקו אחורי מאוד מוכשר. איך אתה רואה את התפקיד שלך?
"הטיקט שלי הוא קודם כל הגנה ולחץ על הכדור, זה מה שמצפים ממני בכל קבוצה שאני משחק בה. אני חושב שמסתכלים עליי כשחקן הגנה טוב וקשוח, שיכול לעשות בעיות לקבוצה היריבה וזה גם מה שאעשה. אני מתמקד בדברים שאני טוב בהם, כמו לחץ על הכדור בכל הכוח למשל, זה מה שרוצים ממני וזה מה שאעשה. אני מאוד אוהב את השטף שהקבוצה משחקת בו, זה עוזר לי בהתקפה".

כמה אתם השחקנים מחכים כבר לרגע האיחוד עם הקהל ביציעים?
"זה מוזר מאוד לשחק בלעדיו, אתה צריך להביא עוד אנרגיות מעצמך כי האוהדים כבר לא מכניסים אותך לעניינים. למעשה, אתה צריך להרים את עצמך לבד. למועדון כמו הפועל, הקהל הוא חלק משמעותי ודוחף כל הזמן. גדלתי בתוך הקהל הזה, זו ממש הגשמת חלום לחזור לקבוצה הבוגרת וחיכיתי לשחק מול הקהל שלנו, שפעם הייתי חלק ממנו, ככה שזה מבאס מאוד שהוא לא נמצא. אני מבין את הסיטואציה הבעייתית עם הקורונה ומאמין שהקהל יחזור. לא אוכל להסתיר את ההתרגשות שלי כשזה יקרה".


צילומים: עודד קרני

האפליקציה של ליגת WINNER סל

הורידו עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו ותוכלו להיות איתנו בכל מקום, לעקוב אחרי המשחקים אונליין ולהיות ראשונים לקבל את כל המידע על ליגת WINNER סל
facebook twitter instagram youtube
מנהלת ליגת העל בכדורסל