הפורוורד שיחק את שש עונותיו האחרונות בקריירה במכבי ת"א, איתה זכה בשתי אליפויות, שישה גביעי המדינה, ארבעה גביעי ווינר סל וכמובן ביורוליג בשנת 2014
ספק אם מישהו העריך איזו השפעה תהיה לדווין סמית' במכבי ת"א, כאשר הגיע אליה בקיץ 2011. הפורוורד בלט אמנם ביורוקאפ וגם שיחק ביורוליג במדי פנרבחצ'ה, אבל לא בדיוק היה משחקני הרכש הנוצצים של הצהובים. סמית' שיחק בסופו של דבר שש שנים בשורות האלופה – שני מבין הזרים של המועדון בכל הזמנים רק לניקולה וויצ'יץ' – ואף פרש במדיה, כאחד הטובים שעברו בה אי פעם.
הפורוורד מאוניברסיטת וירג'יניה הגיע למכבי ת"א כאמור בעונת 11/12, אחרי שהוביל גם את פאנליניוס היוונית וגם את בנטון טרוויזו האיטלקית לחצי גמר היורוקאפ. בשלבים הראשונים של העונה הוא היה בצילם של כוכבי הקבוצה דאז – בהתחלה ג'ורדן פרמאר, לאחר מכן קית' לנגפורד – אבל לקראת סיומה העביר הילוך וקיבע עצמו כשחקן מוביל בסדרת הפלייאוף הבלתי נשכחת מול פנאתינייקוס ובפלייאוף הישראלי, בו הוביל את הקבוצה לאליפות ונבחר לחמישיית העונה בליגה.
בשנים הבאות, סמית' הפך למשמעותי יותר ויותר עבור הצהובים, גם כשנאבק בפציעות. הוא היה שותף לזכייה ביורוליג ב-2014 (15 נקודות בגמר), זכה עם הצהובים בשתי אליפויות, שישה גביעים וארבעה גביעי ווינר סל. בעונת 14/15 כבר היה עמוד התווך המרכזי ועוגן של יציבות, הצעיד את הקבוצה להופעה ברבע גמר היורוליג ונבחר לחמישיית העונה, אבל נפצע בפלייאוף המקומי ובלעדיו הצהובים הודחו בחצי הגמר לראשונה מזה למעלה משני עשורים.
בעונתו האחרונה בקריירה, סמית' החמיץ משחקים רבים ולא נרשם בהתחלה לליגה, אבל כשמכבי ת"א נזקקה לו, הוא הופיע בגדול. המאמן איינארס בגצקיס רשם אותו למשחקי הגביע והוא היה ממובילי הקאמבק של הצהובים במחצית השנייה בגמר מול הפועל ירושלים שנערך בפיס ארנה. אגב, בכל שש עונותיו בארץ, מכבי ת"א לא איבדה אף גביע.
סמית' נאלץ לתלות את הנעליים בקיץ 2017. בתקופתו הארוכה בצהוב, הוא שמר על יציבות מרשימה, היה דומיננטי בשני צידי המגרש וסומן תמיד כמנהיג שקט.