הגארד הוותיק, שכיכב במשך חמש שנים בהפועל ת"א, קלע יותר נקודות מכל שחקן אחר בעשור החולף והעמיד ממוצע קליעה עונתי שאף ישראלי לא הצליח לשחזר מאז
מלך הסלים של ליגת ווינר סל בעשור השני של שנות ה-2000 מקבל מקום של כבוד בנבחרת העשור. רביב לימונד עבר חמש קבוצות בעשור הזה, עם כולן נאבק בצמרת וכמעט תמיד היה אחד השחקנים הכי משמעותיים בקבוצה, אם לא המשמעותי ביותר.
לימונד החל את העשור במכבי ת"א, יצא לשנה אחת בספרד במדי מנורקה ומיד חזר ארצה. הוא עשה עונה יפה מבחינה אישית באליצור אשקלון שהגיעה מרחק של ניצחון בודד מהפיינל פור, חזר לקדנציה שנייה בהפועל ירושלים עימה הגיע לחצי גמר הפלייאוף ובקיץ 2013 הצטרף להפועל ת"א. בשורות האדומים, הניח את מקל הנדודים ומצא בית לחמש עונות נהדרות.
בעונתו הראשונה הוא הוביל את הקבוצה לפלייאוף ולחצי גמר גביע המדינה ובשנייה הרכיב את אחד מצמדי הגארדים הטובים בשנים האחרונות לצד קרלון בראון. הוא פרח תחת ארז אדלשטיין, דורג שלישי בטבלת מלך הסלים ושמר על יציבות מדהימה, כאשר לא ירד מ-14 נקודות באף משחק בעונה הרגילה. ממוצע הנקודות שלו באותה עונה, 18.8 נקודות למשחק, לא שוחזר על ידי אף שחקן ישראלי מאז.
לאחר עזיבתו של מתן נאור, לימונד קיבל את החותמת הרשמית על הפיכתו לסמל אדום עם מינויו לקפטן הקבוצה. למרות שנאבק בפציעות טורדניות, הוא נשאר הגארד המרכזי של הקבוצה ובעונת 17/18 הוביל אותה לראשונה לפיינל פור. בקיץ שעבר הוא נפרד מהפועל ת"א ועבר לעירוני נס ציונה, בה נשאר שחקן מוביל בקבוצה שהגיעה לחצי גמר הגביע והפלייאוף ורצה יפה ביורופקאפ.
גם באמצע העשור הרביעי לחייו, ולמרות הפציעות שפגעו בו, הוא נותר אתלט נהדר, עם כח מתפרץ ויכולת מסירה מצוינת. לאורך כל העשור שעבר הוא היה כוכב בליגה ודורג גבוה בטבלאות מלך הסלים והאסיסטים הישראלי. הוא מדורג כיום במקום ה-24 בקלעי כל הזמנים עם 4,437 נקודות בקריירה (ראשון מבין השחקנים הפעילים) ואם ימשיך בקצב הנוכחי, הוא ייכנס לטופ 20 כבר בעונה הקרובה.
בנוסף, הוא היחיד פרט למאיר טפירו וליאור אליהו בעידן הסטטיסטיקה הרשמית עם למעלה מ-4,000 נקודות, 1000 ריבאונדים ו-1,000 אסיסטים. גם את נבחרת ישראל הוא שירת נאמנה החל מהופעת הבכורה שלו בקיץ 2004 ועד מוקדמות גביע העולם 2019.