"יהיה לי קשה לשבת בשקט על הספסל"

הסגל של הפועל "יונט" חולון השתנה מאוד בין עצירת הליגה הכפויה בשל הקורונה לחידושה ביום ראשון הקרוב. לא מעט שחקנים אהובים עזבו, אבל בין הפרצופים החדשים שהגיעו, יש אחד שמוכר היטב לכל אוהד סגול-צהוב: גוני יזרעאלי, שלוקח הפסקה קצרה ממשחק לטובת תפקיד עוזר המאמן בקבוצה. הרכז היה שותף לאליפות ההיסטורית של המועדון ב-2008, שיחק בה ארבע עונות רצופות בעשור שעבר בהן שימש גם כקפטן והוא מלך האסיסטים של חולון בעידן הסטטיסטיקה הרשמית. בגיל 35, יזרעאלי עדיין מתכנן לחזור לשחק בליגה הלאומית בעונות הבאות, אבל בינתיים הגיע כדי לקבל טעימה מהחיים על הקווים, בידיעה שמדובר בפרומו לדבר האמיתי אחרי הפרישה.

"אני וחולון שמרנו על קשר לאורך כל העונות מאז שעזבתי, זה לא שהתנתקנו", הוא מספר בראיון לאתר המנהלת, "גם כשלא שיחקתי בקבוצה הייתי בקשר טוב וחברי עם אנשי הקבוצה. ברגע שהתבטלה הליגה הלאומית, המנכ"ל רועי דבורה פנה אליי ואמר לי שהם יודעים שאני רוצה לאמן בעתיד ושיש להם הצעה בשבילי. חשבתי על זה קצת והשבתי בחיוב. רק טוב יכול לצאת מזה, זו הזדמנות עבורי ללמוד קצת את המקצוע ותמיד כיף לחזור מבחינתי לחולון, זה מקום שאני מאוד אוהב וקשור אליו".

המאמן סטפאנוס דדאס יחזור לקבוצה בעונה הבאה. זו סיטואציה לא הכי שגרתית, אתה ועמית שרף בקשר איתו?
"עמית מדבר איתו על בסיס יומי כמובן ואנחנו מתואמים בכל דבר. סטף נותן לנו יד חופשית, אנחנו יושבים להכין אימונים ותוכניות והוא כמובן מעורב בזה. יש הרבה דברים שממשיכים את הקו של סטף בקבוצה, גם מבחינת שיטת משחק וגם מבחינת תרגילים שלקחנו ממנו. איך זה יראה? גם אנחנו עוד לא יודעים, אבל החיבור טוב. גם עם עמית לא הייתה לי היכרות מוקדמת, אבל נפגשנו וישר ראינו שזה מתאים לשני הצדדים. הוא בחור פשוט מדהים, אני לומד ממנו המון".

הסגל שלכם עבר מיני מהפכה. מה עושים כדי לחבר את כל השחקנים החדשים בפרק זמן כזה?
"אם אני מסתכל על זה כשחקן, אני יכול להגיד שזה מטורף וזה קשה מאוד. מצד אחד, אנחנו רוצים להכניס את כולם לכושר כמובן, אבל מצד שני, המטרה היא גם להימנע מפציעות. זה מאוד קשה ועוד לא התחלנו את העומס הגדול. כבר עכשיו אפשר להגיד שמי ששמר איכשהו על כושר בתקופה הזו, יהיה לו הרבה יותר קל להסתגל. מקווים שנעבור את זה בשלום ועושים הכל בשביל שזה יקרה".

מבחינה אישית, איך היה פתאום לקחת הפסקה משיגרת החיים וכמובן משיגרת הכדורסל לכל כך הרבה זמן?
"כבר הייתי בסיטואציה הזו לצערי אחרי הפרידה ממכבי חיפה, אבל אז זה היה שונה כי אמנם הייתי בלי קבוצה, אבל הייתי יכול להתאמן, מה שלא היה אפשרי עכשיו בקורונה. למזלי ולשמחתי, שני ילדים קטנים בבית די ממלאים לך את היום, כך שפחות חשבתי על זה. אם משהו טוב יצא מכל סיפור הקורונה, זה שכל היום הייתי עם המשפחה. כשאתה בכדורסל ובעשייה, שוכחים את זה, אבל למדתי להעריך את זה מאוד. זו נקודת אור גדולה".

לא מעט שחקנים מהלאומית השתדרגו עכשיו לליגה הבכירה. לא הייתה לך מחשבה לעשות את זה גם, כשחקן ולא כעוזר מאמן?
"זה יושב בראש במקום מסוים, בטח כשאני רואה כל כך הרבה שחקנים חותמים ואני מאמין שהם גם יקבלו את ההזדמנות. מצד שני, ליגת העל פחות מעניינת אותי כרגע כשחקן, אני כבר לא שם. בורכתי ב-15 שנים מדהימות בליגה, זכיתי בשתי אליפויות והייתי שותף לעונות מטורפות. כרגע, כשחקן, אני מתרכז בליגות אחרות ובדברים אחרים".

כלומר, אין לך עדיין כוונה לפרוש?
"מבחינה אישית, אשמח לשחק עוד לפחות שנתיים-שלוש. אני בן 35 כבר, אבל נשארתי הכי תחרותי שיש והלוואי ועוד אצליח לעשות דברים גדולים עם גליל עליון כשחקן. אני עדיין רוצה לשחק ועדיין מאוד רעב, אבל בגילי גם מסתכלים כל הזמן קדימה ובוחנים את העתיד. אני מאוד רוצה לשחק, אבל בהחלט כבר חושב על היום שאחרי".

אתה לא מגיע לבד מכפר בלום לחולון, אלא ביחד עם רועי הובר שחוזר מהשאלה.
"כשרועי היה רוקי בחולון, עוד הייתי שחקן בקבוצה והיה תענוג גדול לעבוד איתו ולשחק לצידו. התחברנו מאוד מאז ואנחנו חברים טובים מאוד. פניתי אליו בקיץ בתור חבר, אמרתי לו 'בוא תוריד קצת את הרגל מהגז, תשחק 38 דקות ותהיה שחקן מוביל שמקבל את ההחלטות במאני טיים'. אני חושב שהוא עשה את זה בגדול, זה היה לי ברור מראש שהוא יהיה הישראלי הכי טוב בליגה הלאומית וכולם ראו את זה. אני שמח שהוא חזר כל כך מהר לליגת העל, אפילו לפני מה שחשבנו בגלל הנסיבות. הוא בכושר טוב, נראה מצוין באימונים ויהיו לו הרבה דקות. אין לי ספק שהוא ימשיך מכאן בליגת העל, יש לו את כל הכלים להצליח".

כמה קשה יהיה עבור קבוצה כמו חולון, שכמעט לא הפסידה העונה בהיכל טוטו בליגה, לשחק ללא האוהדים שלה?
"בתור אחד ששיחק כל כך הרבה שנים בקבוצה, גם באולם הפחים וגם בהיכל הטוטו החדש, זו תהיה סיטואציה מוזרה מאוד. הקהל שלנו שווה ניצחונות, הוא נתן לנו המון ולשחק בלי קהל בחולון זה נשמע לי הזוי ולא הגיוני. אפילו בזמנו כשנתנו לנו רדיוס אחרי משחק החזיז (עונת 07/08), נכנסו פה ושם אוהדים והפעם הבנתי שלא יהיו בכלל. בלאומית שיחקתי לפעמים עם מעט קהל, אבל בלי קהל בכלל יהיה קשה. מצד שני, אני שמח מאוד שהכדורסל חזר, אי אפשר לבטל את זה. אלו התנאים שנוצרו וזה מה שיש כרגע. אני שמח שנוכל לסיים את העונה ואנשים יוכלו לראות, לפחות בטלוויזיה. זה חשוב".

איך זה בתור עוזר מאמן "צעיר" לעבוד עם שלישייה כל כך ותיקה כמו גיא פניני, יוגב אוחיון ושלומי הרוש, שהם פחות או יותר בגילך?
"בהתחלה זה לא היה ברור, אלו שחקנים שהיו לי קרבות מטורפים איתם ופתאום אני נותן להם עצות. מהר מאוד הם נתנו לי להרגיש בנוח והיום אני יכול להגיד שאנחנו חד-משמעית באותו ראש. יש לנו מזל שיש לנו שחקנים כל כך מנוסים וברור שהם יהיו היתרון שלנו. זה כיף לשמוע אותם ולהתייעץ איתם, בוא נגיד את האמת, אני לא שיחקתי ברמות שהם היו ויש לי גם הרבה מה ללמוד מהם".

נראה שפניני, בדיוק כמוך, כבר מכוון לקריירת אימון.
"ברור, גם רואים עליו, בדיוק כמו שרואים עליי. הוא נראה טוב מאוד כשחקן, יש לו עוד כמה עונות טובות לתת בליגה. הוא חי את המשחק ואני חושב שהוא יהיה מאמן מצוין בעתיד. לא שאני יכול להשוות לשרונאס יסיקביצ'יוס, אבל עליו ראית כל הזמן כשחקן שהוא יהיה מאמן גדול יום אחד. אחרי שאפרוש, אני יוצא לשבוע השתלמות ללמוד איך הוא עושה את זה".

את גוני יזרעאלי כשחקן קשה היה לפספס על הפרקט. איזה גוני נראה על הקווים?
"אנחנו צוחקים על זה הרבה, שיהיה לי קשה לשבת בשקט על הספסל. אין ברירה, אני מניח שיהיו לי כמה פשלות בהתחלה, בטח במשחקים בלי קהל שישמעו את הקול שלי. אני לומד את התפקיד וחלק מזה זה גם להבין את הגבולות של עוזר מאמן. אני מאמין שיהיה בסדר ונלמד ביחד תוך כדי תנועה".